מערכת יחסים בין הורים מורים וילדים

הורים ומורים ומה שבניהם

תובנה ברורה וקיימת בין הורים מורים וילדים היא שהילד נמצא בתווך.

ילד המקבל תיווך נכון לחיים בריאים, במסגרת ההורית והבית ספרית, תיווך המייצר איזון שבין הצלחותיו ובטחונו העצמי, לבין בניית יחסי כבוד ושותפות ביחסים בין אישיים, עם קבוצת השווים לו ועם האחר, ניתן יהיה לראות זאת כהצלחה של המערכת החינוכית וההורית.. המערכת מילאה את תפקידה.

פוירשטיין ושות' (2002) חשבו על הורים וילדים בני אותה קבוצת שווים, כסוכנים המביאים לשינוי אקטיבי בהכוונת ועיצוב ההתפתחות של הילד. אינטראקציות MLE (חוויית הלימוד המתווך) מוגדרות כתהליך שבו הורים או מבוגרים אחרים שמים עצמם כחוצץ בין מערכת של גירויים והאדם הלומד, ומשנים את הגירוי עבור אותו אדם. אינטראקציות תיווך אלה נתפסות כקריטיות עבור ההסתגלות הקוגניטיבית של הילד. ההתייחסות כאן היא ליכולת של הילד לנצל עקרונות, כישורים, ודפוסים, שנלמדו בעבר, למטרות הסתגלות לנסיבות חדשות, כמו גם ליכולת "ללמוד כיצד לומדים".

מחקר שנערך בארץ ב-2016 באוניברסיטת ת"א בנושא הורים ומורים ומידת ההשפעה והאחריות של כל צד על ילדיהם מראה: המורים אחראים על התחום הלימודי והחברתי, ובעלי השפעה בתחום הפדגוגי, ואילו ההורים אחראים על הצרכים המיוחדים של ילדיהם, והשפעתם מתבטאת בעיקר בתחום החברתי.

נמצא כי תפיסת רמת מקצועיות גבוהה יותר של המורה מובילה לתפיסה של יחסים חיוביים יותר הן בקרב הורים והן בקרב מורים. מהנתונים עולה כי הורים תופסים עצמם כחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך אך מכירים במקומם ובמקום של המורים עמם הם בקשר.

ההשפעה של המורים, כפי שהיא מדווחת על ידם, בולטת במיוחד בתחום

של התמודדות עם בעיות וקשיים של תלמידים, תחום פדגוגי, תחום חברתי ובהיבטים של קביעת מדיניות וחזון בית ספרי. השפעת ההורים, כפי שהיא מדווחת על ידי ההורים, ניכרת בתחום החברתי- כיוזמי פעילויות חברתיות בבית הספר.

נראה כי בהתמקדות בהורים, נדרש לבחון פיתוח מנהיגות הורית בית ספרית משמעותית. ועדי הורים לסוגיהם, אינם מהווים מנגנון להתייחסותם של ההורים. הקשרים בין ההורים למורים הם פרטניים והורים נאלצים להתמודד די לבדם עם המורים, לעיתים הם נעזרים באופן ספורדי בהורים אחרים, שהם מכירים.

חלק מהאינטראקציות הפרטניות, הן נדרשות, שכן עניינים רבים בין הורים ובית הספר קשורים לילד הפרטי שלהם. אולם, בחיפוש אחר שינוי וביסוס מערכות היחסים של בית הספר עם הקהילה, מעורבות הורים ממוסדת ויעילה, המהווה גשר בין הורים לבית הספר עדיין נדרשת.

במחקר אחר במסגרת תוכנית ניסויית שהחלה לפעול בתשס"ו בשיתוף בין המרכז להורות ומשפחה במכללת גורדון.

נבדקה תרומתה של הנחיית הורים בבית ספר להורים ולילדיהם. שאלת המחקר, ב

איזה אופן תופסים הורים שהשתתפו בתוכנית הניסויית את תרומת ההנחיה בבית ספר להם ולילדיהם, אוששה באופן חלקי. רוב ההורים תיארו תרומה של ההנחיה להם כהורים.

סכום המחקר: מומלץ להקנות להורים ידע על תהליכים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים שעוברים ילדיהם בבית ספר ובמקביל לשפר את רמת התווך שלהם (שיינין, 2006 ע"פ עיקרון התיווך אשר פותח ע"י פויירשטיין (1979 ,1980 ,

1994 הרואה במבוגר המתווך – מורה ו/או הורה, את איש הקשר בין הילד לעולם.

בשיטת אסופה, וכפי שניתן למצוא בתוכנית "כשסיפור פוגש טיפול" (תוכנית מאושרת גפ"ן של משרד החינוך), פיתוח רגשי וחברתי מעניק כלים ייעוציים טיפוליים להורים ולצוות החינוכי. הספר אבירי המ.ל.ך מהווה נדבך חשוב בתכנים הטיפוליים והמעשיים שבו. מעבר להענקת כלים אופרטיביים הספר מעלה את סוגיית התיווך החינוכי.

הספר נועד לסייע לילד להתמודד להתגבר ולמצוא פתרונות לרגשות קשים העולים אצלו בסיטואציות חברתיות שונות באמצעות תיווך בין ההורה ,המחנך, היועץ וכל שותף תפקיד במערכת החינוכית.

התיווך מאפשר הבנה מעמיקה יותר של הסיטואציות בסיפור ומציאת פתרונות למצבים שונים. הדיאלוג בין הילד להורה מתקיים על ידי שאלות יזומות של ההורה, הדמיה או משחק, המאפשרים לילד לפתח גמישות בחשיבה.

הלמידה המתווכת מאפשרת לילד לרכוש כלים להגברת מודעותו וליצירת ערוצי חשיבה יצירתיים חלופיים, כגון העמקה בדרכי חקירה של מצבים שונים, דרכים לשאול שאלות ולהתגבר על בעיות, הסתכלות על בעיה מזוויות ראייה שונות, חיזוק הביטחון, הקניית הרגלים בריאים של איפוק בתגובות ובמתן פירושים שאינם תמיד נכונים וכן דרכים להתמודדות עם קשיים רגשיים שונים.

ביבליוגרפיה:

גילת ע' (2009 ), תרומתה של הנחית הורים בבית הספר להורים ולילדיהם.

רקח א. גרינשטיין י. (2016) יחסי מורים הורים בבית הספר: סוגי הון כמסגרת לבחינת מעורבות הורים בבית הספר*

רוזנפלד ע. |(2014) אבירי המ.ל.ך